שרון מעוז משקיע לאחרונה רבות בקידום עסקים מקומיים קטנים ויצא אף כנגד הרחבת הקניון, כאשר הרטוריקה שלו מזכירה את זו של אמנון מרחב שהתגייס לתמוך במקורביו בעלי העסקים הקטנים בעיר. מהם האינטרסים של שרון מעוז והאם גורלו יהיה כפי של אמנון מרחב בפרשת המקווה בקייזר?
לפני חודש פורסם ב”גל גפן מודיעין” ראיון עם מנכ”ל קניון עזריאלי, יורם פיק, בו הוא אמר:
“יש לנו אור ירוק מהעירייה להרחיב את שטח הקניון ב3,000-5,000 מ”ר, ומדברים על תוספת בנייה של שטחי מסחר, אבל זה יקרה בטווח של 3-5 שנים”
בכתבה ב”חדשות מודיעין” תגובת העירייה אישרה למעשה את דברי מנכ”ל הקניון:
"מדובר באישור עקרוני בלבד. הקניון צריך להעביר תכניות ואז ייבחנו כל הסוגיות לרבות כל אלה עליהן נשאלנו"
העירייה סרבה להשיב לשאלת “חדשות מודיעין” באיזה שטחים מדובר, כיאה למדיניות ההסתרה של מר ביבס. העניין הוא שאין מדובר בשטחים הפרטיים של מר ביבס, אלא בשטחים עליהם חלה חובת המכרזים, והעירייה אינה יכולה למסור אותם לידי הקניון ללא מכרז וללא דין וחשבון ציבורי. אז כיצד ניתן אישור עקרוני ע”י העירייה למסירת שטחים ציבוריים לידי עזריאלי? האם מדובר בעוד אחד מהמכרזים התפורים של מר ביבס?
מודיעין ניוז הצליח לברר את מיקום השטח המדובר, וזהו מגרש 21 בין הקניון לבין תחנת רכבת מרכז. המגרש המדובר מיועד בתב”ע למסחר, הוא משתרע על פני 5.2 דונם ומיועד לשיווק על ידי מינהל מקרקעי ישראל רק במסגרת פיתוח שלב ב’ של המע”ר (מרכז העסקים הראשי). לפי הכתבה נעשים כעת מאמצים של העירייה מול המינהל כדי להקדים את שיווק הקרקע.
שרון מעוז, שנכשל בנסיונו להיבחר למועצת העיר ב-2008 ונחוש לנסות שוב ב-2013, פירסם בתגובה לידיעה הנ”ל מכתב מתוקשר למבקר העירייה, בו הוא הביע את התנגדותו להרחבת הקניון בטענה שהדבר יפגע בבעלי העסקים השכונתיים ויהפוך את המרכזים השכונתיים לפילים לבנים. מעוז העלה גם שאלות מוצדקות לגבי תקינות הליך מתן האישור העקרוני לקניון עזריאלי לגבי שטחים עליהם חלה חובת המכרזים. מי שעוקב אחר פעילותו של מעוז בפייסבוק מודע לכך שמעוז גם משקיע רבות בפרסום וקידום עסקיהם של סוחרים מקומיים.
לאחר שמבקר העירייה נמנע מלכלול בדוח הביקורת של 2010 כל התייחסות לשערוריית פרשת ווטר-גייט של ביבס, אני מסופק אם מבקר העירייה הוא כתובת לבדיקת התנהלות לא תקינה של ראש העיר, אלא אחר התנהלות לא תקינה של יריביו הפוליטיים של ראש העיר (ע”ע דוח מבקר העירייה בפרשת המקווה של אמנון מרחב). אם מעוז מעוניין לקדם מינהל תקין בעירייה ולא רק להשיג כותרות לעצמו במקומונים, מומלץ שיפנה למבקר המדינה.
למשמע התייצבותו הנחרצת של מעוז לצד הסוחרים המקומיים והרטוריקה של “פילים לבנים” עלתה בי תחושת דז’ה וו מוזרה. נזכרתי בהתייצבותו הנחרצת של אמנון מרחב לצד מאיר פלא ובעלי עסקים מקומיים אחרים, באירוע שהונחה על ידי מקורבו של מרחב, אלי ג’רבי בשנת 2007 – אז כמו היום, כשנה וחצי לפני הבחירות המקומיות. הסוחרים המקומיים מחו אז נגד שיווק שטחי מסחר בקניון עזריאלי, בישפרו ומרכזים השכונתיים והזהירו מפני אסון כלכלי ממשמש ובא. מאיר פלא הבהיר אז במפורש שאם מרחב לא יפעל למען האינטרסים שלהם הוא וחבריו לא יתמכו במרחב – ללמדכם על יחסי הקח-תן הברורים בין הצדדים.
כידוע שום אסון כלכלי לא הגיע, והעסקים בעיר בסה”כ משגשגים לאחר שיווק שטחי המסחר הנ”ל. מאיר פלא מכר את המרכול שלו בקאונטרי סנטר ל”יינות ביתן” במחיר נאה, ולאחר מכן פלא אף ניסה להתמודד על הקמת מרכז מסחרי גדול בשדרות מנחם בגין – שנגד שיווקו הוא מחה קודם בתוקף.
השאלה הנשאלת היא מדוע שרון מעוז וקודם לכן אמנון מרחב משקיעים כה רבות בחיזור אחר קבוצה קטנה של סוחרים מקומיים, אשר משקלם האלקטורלי הוא אפסי?
ההערכה שלי היא שבעלי העסקים המקומיים מהווים מקור חשוב לתרומות וסיוע לקמפיין הבחירות היקרים של המתמודדים, במיוחד עבור מתמודדים בבחירות כדוגמת שרון מעוז אשר אין להם גב כספי של מפלגה גדולה כפי שיש למשל לביבס עם הליכוד. במצב כזה נוצרת מחוייבות בין הפוליטיקאי לבין בעל העסק שסייע לו להיבחר, וכאשר הפוליטיקאי נבחר הוא נדרש לעתים מזומנות לפרוע את השטר לבעל העסק שסייע לו להיבחר.
די להיזכר בפרשת ניגוד העניינים של אמנון מרחב בפרויקט המקווה של החכ”ל (החברה הכלכלית לפיתוח מודיעין שבראשה עמד אז אמנון מרחב), בו פרוייקט הקמת המקווה בקייזר יצא להליך התמחרות במקום מכרז, ובעבודה זכה בדרך פלא מקורבו של מרחב – אותו אלי ג’רבי שיצא להציל את העיר מ”אסון כלכלי”.
ללמדכם שהכל עניין של קידום אינטרסים של אנשי עסקים ושל פוליטיקאים המעוניינים בתמיכתם, ואין לכך שום קשר לטובתם של תושבי העיר.
טובתם של תושבי העיר היא בקידום מרכז עסקים מרכזי פורח בלב העיר, לצד מרכזים שכונתיים שיתרונם במתן מענה ושירות לצרכים מקומיים.
אל תתנו לכל מיני פוליטיקאים אינטרסנטים לעבוד עליכם בעיניים.
